מכשפה סוררת / Rebel Witch
קריסטן סיקרלי / Kristen Ciccarelli
4 כוכבים
ז'אנר רומנטזי
מספר עמודים 458
הוצאה כתר
פורמט Ebook
תחילת קריאה 5.4.2026
סיום קריאה 7.4.2026
החלק השני של הממתק שלי - הוא לא היה טוב כמו החלק הראשון, אבל עדיין מאוד נהנתי מהקריאה.
בכמה מילים
העלילה של הספר הזה מתחילה כמה שבועות לאחר סןף אירועי הספר הקודם - רון ברחה מהיבשת יחד עם שאר המכשפות, והן כבר מתכננות איך הן משתלטות בחזרה על הממלכה הקודמת שלהן. אבל רון נמצאת בעמדה מסוכנת, כי מנצלים אותה לטובת שלטון המכשפות והיא בכלל לא בטוחה שזה שלטון שכדאי שיחזור.
גדעון נותר מאחור כשמצד אחד, הוא שבור לב ומרגיש נבגד על ידי רון, לאחר שהוא גילה שהיא מכשפה ומצד שני, הוא חייב להוכיח את הנאמנות שלו למשטר, אחרי שמכשפה הצליחה לעבוד עליו ולחמוק ממנו.
הוא נשלח למשימה לחסל את רון אבל, זה כמובן לא כל כך פשוט.
לאחר לא מעט בלגן, הם מבינים שהם חייבים לשתף פעולה, אבל כל אחד מהם מתחיל לתכנן איך לבגוד בשני.
מה חשבתי עליו
הוא היה בעיני פחות טוב מאשר הספר הראשון וגם וייב הקומדיה הרומנטית היה פחות חזק בספר הזה, וזה בעיקר מה שאהבתי כל כך בספר הקודם. עדיין נהנתי, אבל זאת הייתה חוויה שונה.
התכנונים של רון לבגוד בגדעון ושל גדעון לבגוד ברון הרגישו כמו בבושקה אינסופית וזה די התיש אותי. כשזה סוף סוף נרגע, העלילה הפכה להרבה יותר חזקה.
בגלל כל התככים האלה, היה שימוש קל בסוג הטרופ השנוא עליי, חוסר בתקשורת, אבל לשמחתי הוא היה קצר והדרך שהם התגברו עליו הייתה טובה לדעתי, כי זה הביא להתקדמות אמיתית בעלילה ובמערכת היחסים בין רון לגדעון, אז לפחות הייתה סיבה טובה להשתמש בטרופ המעצבן הזה.
כמו בספר הראשון, גם פה הטוויסט היה קצת צפוי וזה ממש חבל כי הוא היה יכול להיבנות ממש טוב אם הרמזים המובילים אליו היו מתחילים כבר מהספר הראשון, ובמיוחד, אם הרמזים היו הרבה יותר דקים ומטושטשים - זה היה יכול לתת אימפקט הרבה יותר חזק.
אהבתי שבספר הראשון הפוקוס של הטראומה היה על גדעון, כשפה הוא על רון ואהבתי את הביטוי בפועל לטראומה הזאת, זה היה במעשים ולא רק בדיבורים - היו מקרים שרון התנהגה שונה לגמרי ממה שהייתי מצפה שהיא תעשה, אבל כשלוקחים בחשבון את הטראומה שלה, זה היה לגמרי הגיוני וזה היה טאץ' טוב.
זה גם הפך את הקשר שלה לגדעון ליותר עמוק ויותר אמין - וזה תמיד חשוב בספר שסובב מערכת יחסים חדשה.
כמו שכתבתי, בניגוד לספר הראשון, הספר הזה היה יותר לצד הדארק של הז'אנר וגם זכינו לקבל פה את המשפט האלמותי - Who did this to you, אז אני מרוצה.
אז אולי הספר הזה היה פחות חזק, אבל עדיין הוא פרט לי על הרגשות הנכונים, הוא יצר רגעים מתוקים וקיבלתי את האפקט שחיפשתי.
אני אוסיף שהיה פה פוטנציאל לעלילה רחבה יותר עם סיפור עמוק יותר - אז מצד אחד, דואולוגיה קלילה זה מאוד נחמד, ומצד שני, זה השאיר לי טעם של עוד.
מקווה שההצלחה של הספרים האלה תגרום לסופרת לחשוב על כתיבת סדרת ספרים ארוכה יותר.
האם אמליץ על הספר הזה? או אקרא אותו שוב?
אני חושבת שאם אני אתחיל לקרוא את הספר הראשון, אני כבר אמשיך בקריאה של הספר הזה ואני אמליץ על הספר הזה אם ממש אהבתם את הספר הראשון, כי צריך את התחושות החזקות של הספר הקודם כדי להנות באמת מהספר הזה (והתחושות שלי לגבי הספר הקודם חזקות מאוד!).
סקירת הספר:
אינסטגרם | טיקטוק - בקרוב
0 comments