דרך המלכים / ברנדון סנדרסון

דרך המלכים / Way Of Kings

ברנדון סנדרסון / Brandon Sanderson

5 כוכבים

ז'אנר פנטזיה אפית

מספר עמודים חלק א - 560 | חלק ב - 688

הוצאה אופוס 

פורמט ספר

אני מחשיבה את הספר "דרך המלכים" של ברנדון סנדרסון כספר ששינה את חיי. 

בכמה מילים 

"דרך המלכים" זה הספר הראשון בסדרת הפנטזיה "גנזך אורות הסער".

(הסדרה כוללת 5 ספרים ו-5 ספרים נוספים, שעדיין לא נכתבו - נכון לכתיבת שורות אלו).

מדובר על פנטזיה אפית, וככזו, היא עוקבת אחרי אירועים פוליטיים ברמת המאקרו וברמת המיקרו, המתקיימים כולם ביבשת רושאר.

במאקרו - יש מלחמה בין ממלכת אלת'קאר והנסיכויות שלה, לבין הפרשנדים*, המתקיימת במישורים המנופצים כבר כמה שנים, אחרי שהפרשנדים התנקשו בגאבילר, מלך אלת'קאר. 

רמת המאקרו מלאה בהתפתחויות פוליטיות ותככים פוליטיים המתרחשים בתוך ממלכת אלת'אקר. 

*הפרשנדים הם הגזע ה"נחות" לבני האדם, הם בשלב הציידים-לקטים, חיים בערים קטנות מאוד ופרימיטיביות מאוד.

במיקרו - אנחנו עוקבים אחרי 3 דמויות ראשיות ונהדרות: קאלאדין, עבד מדוכא מאוד עם עבר מסתורי שלאט לאט מתגלה בפנינו; שאלאן דאבאר, בת אצולה מג'אה קבד, שמנסה להתקבל לחסותה של ג'סנה קולין, בתו של המלך שנרצח; ודאלינאר קולין, אח המלך שנרצח, מצביא עייף שמנסה להמשיך להילחם במישורים המנופצים כנגד הפרשנדים. 

ברמת המיקרו יש לנו עוד המון דמויות נהדרות שאנחנו עוקבים אחריהן, כמו סזת', המתנקש המסתורי, ג'סנה קולין הקרירה והמשכילה, סאדיאס, אחד מהנסיכים בממלכת אלת'אקר, אדולין ורינארין, בניו של דאלינאר - ואלו רק כמה דוגמאות.

בנוסף לכל זה - ברקע של כל האירועים האלה, יש לנו מיתוס בן אלפי שנים, שהפרטים שלו והקשר שלו לאירועים הנוכחיים, לאט לאט מתגלה.

זה נשמע המון, אבל הכתיבה של הספר כל כך מדהימה, שכל הפרטים, השמות, האירועים מועברים בצורה הדרגתית ובסופו של דבר, הם הופכים לחלק מ"הידע הכללי" שיש לקורא על העולם של הספר. אז אל תצפו להבין הכל ואל תצפו לזכור הכל, כי אין צורך כזה - לאט לאט הכל מקבל הגיון וסדר, ומה שלא הפך למסודר עד סוף הספר - מקבל סדר בספרים הבאים של הסדרה.

זה היופי בכתיבה של סנדרסון, הכל מתחבר בסופו של דבר, לכל השאלות יש תשובות - רק צריך להמשיך לקרוא.

מה חשבתי עליו

כמו שכתבתי, זה ספר ששינה את חיי - הוא עד כדי כך טוב. 

התחלתי את הקריאה בלי לדעת למה אני צריכה לצפות ולכן ההתחלה הייתה לי קשה - היא מאוד ארוכה ומלאה בפרטים. סנדרסון צריך לבנות עולם חדש, עם המון פרטים ודקויות, חוקי טבע ופיזיקה ייחודים, ולוקח זמן לבנות דבר כזה, אבל ברגע שעברתי את המשוכה הזאת והעלילה התחילה לצבור תאוצה, היה לי קשה להניח את הספר מהיד.

הדמויות נהדרות, כי הן עמוקות, מלאות פגמים וכל אחת מתמודדת עם האתגרים שלה בצורה לא מושלמת, אבל הן לומדות מזה, הן מנסות לעשות את המקסימום והדרך שהן עושות דברים מעלה שאלות מוסריות מעניינות כמו האם טובת הכלל מצדיקה מעשים “רעים” או האם להציל את החברים שלך על חשבון אנשים אחרים זה הדבר הנכון.

אין תשובה אחת נכונה ויש השלכות לכל דרך פעולה והדמויות צריכות להתמודד עם זה, וזה מה שהופך את הספר למעולה, הוא לא נותן לנו תמונה של טוב מול רע, שחור מול לבן - אלא הוא מציב בפנינו מציאות מורכבת שמעניין לראות איך היא תתפתח.

האם אמליץ על הספר הזה? או אקרא אותו שוב?

אני ממליצה על הספר הזה עם כל ליבי!

אבל אם אתם מתכננים להתחיל לקרוא, תתחילו לקרוא עם סבלנות, כי ההתחלה קצת קשה אבל אין צורך לזכור את כל הפרטים כי הפרטים החשובים חוזרים על עצמם.

ואני מאוד רוצה לקרוא את הספר שוב, הוא פשוט מדהים, ולדעתי קריאה שנייה תחשוף בפניי

פרטים קטנים שפספסתי בקריאה הראשונה, לכן קריאות חוזרות בעיני יכולות רק לשבח. 

סקירת הספר:

אינסטגרם | טיקטוק

סקירת הרגעים האפיים בספר:

אינסטגרם | טיקטוק