שני כתרים מפותלים / Two Twisted Crowns
רייצ'ל גיליג / Rachel Gillig
5 כוכבים
ז'אנר פנטזיה גותית
מספר עמודים 437
הוצאה ספרים בעלמא
פורמט Ebook
תחילת קריאה 22.5.2026
סיום קריאה 30.5.2026
ספר שני נהדר וסיום נהדר לדואולוגיה הזו. פשוט 5 כוכבים.
בכמה מילים
הספר השני מתוך דואט "המלך הרועה" (The Shepherd King).
האוויגה הגותית והאפלה שהתחילה בספר הראשון מתעצמת כאן עוד יותר, והיא נשארת ככה ממש עד הסוף. בלי היסוס ובלי התנצלויות - אנחנו כאן בשביל הגות' ואנחנו מקבלים גות'.
המסע בעקבות השלמת חפיסת הקלפים ממשיך, כשהקלף האחרון הוא המאתגר והמסתורי ביותר - הוא גורם להם להיכנס עמוק לתוך היער, שם הם מגלים המון סודות שנשארו נסתרים במשך מאות שנים.
הפעם נוספים עוד 2 POVs, שהופכים את הספר הזה לנהדר: רייבן ואלם וכל אחד מהם מקבל הזדמנות להראות לנו את הצד שלו בתוך כל הסיפור.
מה חשבתי עליו
אני לא בטוחה מה בדיוק תפס אותי כל כך, בין אם זו האווירה האפלולית והגותית, הקלפים, הקסם האקראי והמסתורי או פשוט הסיפור עצמו, אבל קראתי כל עמוד בספר הזה בשקיקה.
אני ממש זוכרת שחשבתי לעצמי להיזהר לא לקרוא מהר מידי כדי שזה לא יגמר.
עם כמה שאני אוהבת את הספר, כן היו כמה דברים שהפריעו לי, או שלפחות, הייתי רוצה שהם יהיו אחרת, אפרט עליהן בהמשך.
אני מניחה שהסופרת הפיקה לקחים מהביקורות של הספר הראשון ולכן היא הוסיפה עוד 2 נקודות מבט שונות. מאוד קל להבין למה רייבן נוסף כנקודת מבט, זה בכל זאת רומנטזי ומאוד מקובל שיש גם POV של הגבר. עם זאת, ה-POV של אלם היה מפתיע בצורה הטובה ביותר - מאוד אהבתי את הדמות שלו בספר הראשון, הוא היה שילוב של נער חכם וציני יחד עם דמות בעלת עומק מסקרן, והPOV שלו סיפק הזדמנות להכיר אותו כמו שצריך. ויחד עם הPOV שלו, הכרנו יותר גם את הדמות של איון ושניהם ביחד סיפקו את האתנחתא הרומנטית שהיינו צריכים, כי רייבן ואלספת' היו קצת עסוקים.
אמנם הדמות של אלספת' בעלת "מחויבויות אחרות" לאורך הספר, אבל זה נתן הזדמנות לסיוט להיות בקדמת הבמה, וכך יכלנו להכיר יותר אותו ואת הסיפור שלו - וזה היה סיפור מעולה, כל כך יצירתי וכל כך מסקרן.
היו לא מעט דברים שהסקתי לבד, ולדעתי תכנון מוקדם היה מאפשר להכניס רמזים דקים יותר גם לאורך הספר הראשון, כדי ש"הגילוי" יהיה יותר דרמתי, אבל היה כיף לקרוא את הכל גם ככה.
ועכשיו לחולשות של הספר, שנשארו זהות גם כאן - הרעיונות המעניינים לא מפותחים מספיק. היו המון דברים מעניינים - אירועים, דמויות, סיפורים - שהיו קצרים מידי או לא ארוכים מספיק ואם בספר הראשון הייתי שמחה שיהיה כתוב עוד, פה היו כמה פעמים שהרגשתי שזה היה ממש חסר וזה יצר מצב ש"בעיה" מסוימת נפתרת מהר מידי ובצורה "מושלמת" מידי.
יש לסופרת פוטנציאל לכתוב ספרים ארוכים ועמוקים הרבה יותר - מקווה שבספרים הבאים שלה היא תיישם את זה בצורה טובה יותר.
האם אמליץ על הספר הזה? או אקרא אותו שוב?
למרות החולשות של הספר, לדעתי הוא עדיין ספר מעולה. לא כל ספר שאוהבים חייב להיות 100 מ-100 והספר הזה (בעצם שני הספרים) הוא דוגמא נהדרת - אני יודעת שהם לא מושלמים ואני רואה איפה החולשות שלהם, ובכל זאת, אהבתי.
הדואולוגיה הזו מיוחדת, מסקרנת וייחודית בתוך ז'אנר הרומנטזי והיא בהחלט ראויה לקריאה.

סקירת הדואולוגיה:
בונוס - עמוד אקסטרה ביומן הקריאה שלי, עם כל הקלפים

0 comments