שחקן מספר אחת / Ready Player One
ארנסט קליין / Ernest Cline
4 כוכבים
ז'אנר מדע בדיוני
מספר עמודים 394
הוצאה עם עובד
פורמט Ebook
תחילת קריאה 12.2.2026
סיום קריאה 21.2.2026
קצת חששתי להתחיל לקרוא את הספר, שזה יהיה יותר מידי מדע בדיוני בשבילי - אבל ממש נהנתי ממנו!
בכמה מילים
העלילה של הספר מתרחשת בשנת 2045, וזו בגדול מציאות דיסטופית - עם משבר אנרגיה מטורף כי מאגרי הנפט העולמיים התרוקנו, פיצוץ אוכלוסין, אבטלה, רעב, עוני…
הדרך היחידה של האנשים לברוח מהמציאות הנוראית הזו היא להתחבר לאואזיס, מציאות מדומה שהיא בגדול משחק עולם פתוח.
ממציא האואזיס, ג'יימס האלידיי, נפטר, והוא משאיר אחריו צוואה שאומרת שאיפשהו בתוך האואזיס הוא החביא איסטר אג, והשחקן הראשון שיגיע לאיסטר אג הזאת, ירש את כל הרכוש שלו - כלומר טריליוני דולרים, כולל שליטה על האואזיס עצמו.
ואז מתחיל מסע מטורף של שחקנים בעקבות האיסטר אג, וגם של תאגיד רגע שרוצה להשתלט על האואזיס.
במשך שנים אף אחד לא מוצא את הפתרון לחידה הראשונה למציאת האיסטר אג, עד שיום אחד ווייד פותר את החידה ומשם הטירוף לא נרגע לרגע.
הספר מלא ברפרנסים של ה-pop culture של שנות ה-80 כולל סרטים, סדרות, משחקי ארקייד, משחקי D&D - והפתרונות לכל החידות בדרך לאיסטר אג מבוססות על הרפרנסים האלה.
מה חשבתי עליו
במילה אחת, כיף! זה פשוט ספר מלא בכיף.
לדעתי, כדי להנות ממש מהספר הזה כדאי:
- לאהוב סיי פיי או פנטזיה
- להכיר את תרבות ה-POP CULTURE של שנות ה-80
- לאהוב משחקי מחשב
- להכיר מונחי D&D
כל הקטע של הספר זה לפתור חידות בדרך לאיסטר אג, והנושאים האלה הם המפתח לכל חידה. לא צריך להכיר הכל כי הספר מסביר את הפתרונות של החידות ממש טוב, אבל כדאי שיהיה מושג כללי על הדברים האלה כי זה חלק מההנאה בקריאת הספר הזה.
בפרקים הראשונים יש המון תיאורים והסברים על העולם אבל זה חולף די מהר וברגע שעוברים את השלב ההתחלתי הזה ונכנסים לעלילה עצמה - הקצב הופך למהיר וזאת הופכת להיות קריאה ממש סוחפת.
הספר משלב טוב את המעברים מהעולם האמיתי לעולם של האואזיס, ואירועים שקורים במציאות משפיעים על המשחק וההפך - ואהבתי את זה כי לפני הקריאה חששתי שכל הספר זה רק משחק מחשב - אז זה ממש לא ככה, יש בני אדם אמיתיים ודברים אמיתיים קורים להם והאירועים האלה גורמים לדמויות להתפתח ולהתבגר, ממשחק מחשב של “ילדים” זה הופך למשימה שדורשת שיתוף פעולה אמיתי ואז עולה השאלה - האם שחקנים שמתחרים אחד בשני יכולים בכלל לשתף פעולה?
אהבתי שמרגישים לאורך כל הקריאה עד כמה הסופר הוא גיק בעצמו, שחי את כל הרפרנסים שהוא כתב עליהם, כי אי אפשר לזייף גיקיות כזאת - צריך לחיות אותה כדי להעביר אותה בצורה טובה כל כך.
משהו קטן שקצת הפריע לי, יש בספר קטע של "דאוס אקס מכינה" - בעיה מטורפת שפשוט נפתרת על ידי גורם חיצוני, במקור זה כאילו איזה אל מופיע ומציל את המצב יש לזה הסבר טוב אז זה עובר בסדר, אבל ממש שמתי לב לזה תוך כדי הקריאה.
בגדול הספר הזה זה כמו לקרוא משחק מחשב מלא באקשן, ומי ששיחק יודע - אפשר לשחק במשך שעות בלי לשים לב בכלל כמה זמן עבר וזה בדיוק האפקט שהספר הזה יוצר.
האם אמליץ על הספר הזה? או אקרא אותו שוב?
אני ממש ממליצה על הספר הזה, אבל אני חושבת שההמלצה שלי תהיה יותר נכונה לאנשים שהתחומי הרפרנסים של הספר רלוונטיים אליהם, כי אני לא בטוחה כמה אנשים "מחוץ לתחומי הרפרנסים" האלה באמת יהנו.
אני חושבת שאני אקרא את הספר הזה שוב, כדי לשים לב טוב יותר לרמזים ולרפרנסים קטנים שאולי פספסתי בקריאה הראשונה.
סקירת הספר:
0 comments