הערפילאים: גיבור העידנים / ברנדון סנדרסון

גיבור העידנים / Hero of Ages

ברנדון סנדרסון / Brandon Sanderson

4.5 כוכבים

ז'אנר פנטזיה אפית

מספר עמודים 572

הוצאה אופוס

פורמט Ebook

תחילת קריאה 12.6.2026

סיום קריאה 26.6.2026

ספר סיום נהדר לטרילוגיה נהדרת. 

בכמה מילים

הספר הראשון הוא עם הטייטל "מה קורה כשהנבל מנצח?", הספר השני עם הטייטל "אוקי ניצחנו, מה עכשיו?" והספר השלישי עם הטייטל "איך בדיוק אנחנו אמורים להציל את העולם?"

"הערפילאים: גיבור העידנים" זה הספר השלישי בסדרת הפנטזיה "הערפילאים".

(הסדרה כוללת 3 ספרים של "העידן הראשון" ועוד 4 ספרים של "העידן השני" - נכון לכתיבת שורות אלו. אמורים להיות עוד).

זו סדרת הפנטזיה האפית הראשונה של ברנדון סנדרסון, וככזו היא עוקבת אחרי אירועים פוליטיים ברמת המאקרו וברמת המיקרו, המתקיימים כולם בעולם הנקרא סקרדיאל. 

בספר הזה, אנחנו כשנה אחרי אירועי הספר הקודם ומתמודדים עם ההשלכות של האירועים שקרו בבאר האלוהות (אני רוקדת מסביב לתיאורים ספציפיים כדי להתחמק מספוילרים).

במאקרו - כל האסונות שקרו עד עכשיו, מתעצמים. יש הרבה יותר אפר ועפר באוויר, הרי הגעש מתפרצים באלימות רבה יותר ובתדירות גבוהה יותר, ה-deepness ממשיכים לפגוע באנשים, הערפילים סמיכים ומופיעים לשעות רבות יותר במהלך היממה ובאופן כללי - יש משבר אמיתי כי ברוב האימפריה אין אפשרות לגדל יבולים לאוכל.

אלאנד מנסה להרחיב את הממלכה שלו כדי ליצור שיתוף פעולה פנימי בין אזורים בהם יש יותר אוכל ומשאבים לבין אזורים בהם אין - אבל זה כמובן לא כל כך קל.

במיקרו - בהוראת אלאנד, הצוות מתפצל, כשלכל אחד משימה שונה, אך דומה - לעזור לאנשים לשרוד.

ובסופו של דבר, הם מבינים שיש להם משימה גדולה הרבה יותר ממה שהם חשבו - להציל את העולם.

מערכת הקסמים של האלומנטיקה כמובן ממשיכה ללוות אותנו ולאט לאט אנחנו מבינים את כל מערכת הקסמים הזאת, כולל המקורות שלה (לא הכל מתגלה כמובן, יש עוד סדרה שלמה פלוס סיפורים קצרים הכתובים בארקאנום). לתוך זה - מצטרף אלמנט חדש ולא ידוע, שמסכן את הכל.

 (אני חושבת שהצלחתי להעביר את הכל בלי ספוילר!)

מה חשבתי עליו

וואו. זה היה חתיכת מסע. 

זה היה סוף נהדר, שמחבר המון קצוות שנפתחו לאורך 3 הספרים וגם מביא פתרון נהדר וכל כך הגיוני לשאלה מי זה בדיוק גיבור העידנים. התשובה הייתה לנגד עינינו ממש החל מהספר הראשון - פשוט נהדר.

מה שכן, הבנתי שגם אחרי 3 ספרים שלמים, לא הצלחתי להתחבר לוין בצורה מלאה, ובעיני אלאנד הוא הדמות הראשית של הספר השלישי, כשוין היא הדמות המשנית.

הדמות של וין התפתחה בצורה יפהפה לאורך הספר הראשון, אבל במהלך הספר השני והשלישי, קווי העלילה שלה היו מבודדים מידי ונפרדים מידי משאר הדמויות והיא לרוב פעלה לבדה ובעצמה. 

לעומתה, אלאנד, היה לחלוטין דמות משנה בספר הראשון, התפתח כדמות בספר השני, אבל בספר השלישי - הוא המניע העיקרי של קווי העלילה - הוא מעודד השראה באנשים, הוא נותן מוטיבציה, יש לו תקשורת עם אינסוף דמויות וכמעט כל קווי העלילה מתכנסים אליו בצורה כזו או אחרת. 

למרות שהספר הזה היה מעולה ולדעתי סיים את הטרילוגיה בצורה ממש טובה, אני עדיין חושבת שהספר הראשון הוא הכי טוב מבין השלושה והוא גם היחיד שלדעתי יכול להיחשב "מופת" ולכן רק הספר הראשון נכנס לרשימת "ספרי המופת שלי". 

האם אמליץ על הספר הזה? או אקרא אותו שוב?

אם אהבתם ושרדתם את הספר השני, כן, בהחלט אמליץ לכם לקרוא גם את הספר השלישי - כי א', הוא מסיים את כל הטרילוגיה, מה הטעם לסיים לקרוא ספר אחד לפני הסוף? ו-ב', לדעתי הוא יותר טוב מהספר השני, אז אם אהבתם מספיק את הספר השני כדי לסיים אותו - אתם תאהבו את הספר הזה.

וג' - הסוף עצמו שווה קריאה.

שימו לב -

אם לא קראתם את הספר ואתם לא רוצים לקרוא ספוילרים - אל תקראו את מה שכתבתי בתוך היומן כי יש שם קצת ספוילרים.

סקירת הספר:

אינסטגרם | טיקטוק - בקרוב